פסק-דין בתיק ת"ק 27223-09-10

1.         עסקינן בתאונת דרכים, שאירעה ביום 6.10.09 בה נפגעו רכבו של התובע (להלן:"ברוך") ורכבו של מר צחי ביטון (להלן:"צחי"). בעת התאונה, נהג ברוך ברכבו ואילו ברכבו של צחי נהג אחיו מר ניסים ביטון (להלן:"ניסים") והיות וכ"א מהמעורבים בתאונה סבר שהאחריות לגרם התאונה רובצת על הצד השני, הגיש ברוך תביעה נגד ניסים בה ביקש לחייב את ניסים לשלם לו את נזקיו בסכום של 26,528 ש"ח, הכולל בחובו:

נזק ישיר לרכב בסך של 19,701 ש"ח, ירידת ערך בסך של 5,312 ש"ח, הוצאות שמאי בסך של 1,515 ש"ח ואילו ניסים וצחי הגישו תביעה שכנגד לחייב את ברוך ואת המבטחת שלו, הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן:"הראל") לשלם להם את נזקיהם בסך של 10,682 ש"ח, הכולל בחובו: נזק ממשי לרכב בסך של 7,622 ש"ח, שכ"ט שמאי בסך של 500 ש"ח, ירידת ערך בסך של 760 ש"ח, הפסד יומיים עבודה בסך של 300 ש"ח, הוצאות משפט בסך של 1,000 ש"ח, עוגמת נפש בסך של 500 ש"ח.

2.         ואלו הן הטענות המועלות, בין היתר, על ידי ברוך כנגד ניסים, המצדיקות - לטענתו- קבלת תביעתו ודחיית התביעה הנגדית:

א.         תוך כדי התקדמות איטית של ברוך, הוא הבחין ברכב בו נהג ניסים מגיע לכיוונו, כשהוא לוקח את הפנייה בקשת רחבה ובמהירות גבוהה לתוך הנתיב בו נסע ברוך - מהכיוון הנגדי-  וכאשר ניסים הבחין ברכבו של ברוך, ניסה ניסים לחזור לנתיבו אך לא הצליח והחליק על הכביש בצורה אלכסונית.

בשלב זה, האט ברוך את נסיעתו ונצמד לימין, אך ניסים המשיך להחליק ותוך כדי כך התנגש ברכבו של ברוך.

ב.         היות ובכביש זה מתנהלת תנועה רבה, החליטו המעורבים בתאונה להזיז את הרכבים ממקום התאונה ולפנות את הדרך לרכבים אחרים.

לאחר התאונה, הגיעו למקום אמו ואביו של ניסים וברוך החליט להזמין משטרה - לאור ההתפתחויות שהיו במקום.

ג.          ברוך גם מפנה תשומת לבו של בית המשפט לכך, שניסים הינו נהג צעיר אשר קיבל את רישיון הנהיגה זמן קצר לפני קרות התאונה ולעובדה, שרכבו של צחי נבדק 41 ימים לאחר המקרה וההודעה על התאונה נמסרה לחב' הביטוח 8 חודשים לאחר האירוע.

3.         צחי וניסים טוענים בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד, שברוך נסע מהר בנתיב השני והיות ובצמוד לנתיב השני ישנו מבנה/חומה לא יכול היה ניסים להבחין ברכבו של ברוך, אשר נסע במהירות מופרזת תוך נסיעה בנתיב הנגדי.

ניסים, אשר הגיע מהפנייה מימין לימין הבחין ברכבו של ברוך רק כשהיה כבר מאוחר מדי ולא יכול היה למנוע התאונה.

4.         לאחר שבחנתי ושקלתי היטב את חומר הראיות שהובא בפני, כולל עדויות המעורבים בתאונה, אני קובע כי הנסיבות והעובדות מצביעות על כך, שהתאונה אירעה כתוצאה מכך ששני המעורבים בה נהגו בחוסר זהירות ובחוסר תשומת לב מספקת - זה כלפי זה- ושניהם תרמו במידה שווה לקרות התאונה ויש לייחס לכ"א מהם אחריות בשיעור של 50% לגרם התאונה ולנזקים - זאת מן הנימוקים הבאים:

א.         מהתמונות שהוצגו במהלך הדיון - תמונות שיש בהן להצביע על כיווני נסיעת המעורבים בתאונה ועל מקום קרות התאונה עצמה- עולה ששני המעורבים בתאונה לא שמרו על ימין, לא נהגו במהירות התואמת את תנאי השטח ובאופן כזה בעת ששני הנהגים כבר הבחינו זה בזה - כבר היה מאוחר והתאונה הייתה בלתי נמנעת.

ב.         אין לי ספק, שעד מקום התאונה - עליו הצביע ברוך בתמונות ת/1- כבר נכנס ניסים אל אותו כביש ועד שהגיע למקום קרות התאונה היה חייב כ"א מהם להבחין ברכב האחר, אך היות וניסים הבחין ברכבו של ברוך ברגע האחרון (ראה דברי ניסים בכתב ההגנה)- החליט לבלום בחוזקה (ראה סימני הבלימה בכביש בתמונה ת/2) והיות וניסים גם נסע במהירות לא סבירה - החליק תוך כדי הבלימה דבר אשר גרם לרכבו להגיע עד הרכב בו נסע ברוך ושני הרכבים התנגשו זה בזה.

ניסים העיד בבית המשפט, שהוא ביצע הפנייה ימינה במהירות של 40 קמ"ש, אך לא היה בטוח בכך.

אמנם לא הוכחה המהירות בה נסע ניסים, אך גם אם אקבל טענתו שהוא נסע במהירות הנטענת, הרי שאין לי ספק, שגם פנייה באותו מקום - כפי שנראה בתמונה- במהירות כזאת אינה מהירות סבירה.

עם זאת, היות והתאונה עצמה לא אירעה מייד עם פנייתו אלא לאחר מכן, הרי שאין לי ספק, שאחרי ביצוע הפנייה הגדיל ניסים את המהירות מבלי להיצמד לימין הדרך ולכן בהיות מהירות זאת לא סבירה- לא יכול היה לבלום, לעצור ולמנוע התאונה - למרות שהרכב השאיר סימני בלימה על הכביש.

(ניסים מאשר שרכבו השאיר סימני החלקה- בעמ' 3 לפ',ש' 7)

ג.          בכתב ההגנה טוען ניסים, שברוך נסע במהירות מופרזת בבואו מהנתיב הנגדי, אך אני קובע כי גם ניסים לא נהג במהירות סבירה באותן נסיבות, שאם היה נוסע במהירות המתאימה לתנאי הדרך ושומר על ימין - אין לי ספק שהבלימה הייתה עוזרת למנוע את התאונה.

ד.         א)         בכתב התביעה שכנגד מציינים צחי וניסים, שהכביש במקום מתעקל ודווקא בשל כך, היה על ניסים לבצע הפנייה ימינה, אל אותו כביש בו נסע ברוך, בזהירות ובמהירות סבירה ולשמור על הימין, שאם הוא היה שומר על הימין וברוך היה שומר על הימין, היה מקום לשני הרכבים לעבור מבלי שתגרם תאונה.